קרניים של זהב עוטפות אותי עכשיו
וסוחבות אותי מעלה מעלה
לעבר השחקים, למרחקים בלתי ידועים,
לארצות בלי שם,
למקומות בלעדיהם.
אם נרצה לדבר אז נדבר
ואם נרצה לשתוק אז נשתוק
לפחות נהיה רחוק.
בלי שום כאב רק נעוף ונרחף
קרירים כמו רוח
וקלילים כמו זרעון של סביון
נרחף באויר ונאמר לכולם שלום.
|
|
;){kind=link}